שדיים ופטמות באים במגוון מאוד מאוד רחב של צורות וגדלים
במקרים מסוימים, הצורות והגדלים השונים של הפטמות, עשויות להקל או להקשות על ההנקה, בפרט בימים הראשונים.
יש שוני בגודל השדיים, בזקיפות שלהם, בכיוון שאליו נוטות הפטמות, בגודל העטרה והצבע שלה, בקוטר הפיטמה ובמידת הזקירות של הפיטמה.
(בדרך כלל אם הדברים הולכים כמו שצריך בימים הראשונים – בהמשך החיבור זורם יותר בקלות עם רוב מבני הפטמות.)
הפיטמה היא איזור אלסטי, וצורתה יכולה להשתנות עם הזמן בהתאם לפעולות שנעשות עליה כמו יניקה ושאיבה.
יש נשים שהפיטמה שלהן כמעט ולא מזדקרת החוצה, אלא נמצאת כמעט בקו של העטרה. במקרים רבים, זה לא יפריע להנקה, אבל במקרים אחרים (שתכף אפרט) זה עשוי להפריע או להקשות על החיבור בימים הראשונים.
יש שני סוגים של פטמות שטוחות, ומה שמבחין ביניהם הוא איך הפיטמה מתנהגת בזמן שיש לחץ שמופעל על השד. אם יש לך פטמות שטוחות כדאי לעשות את הבדיקה הבאה כדי להבחין ביניהם:
אם כשאת לוחצת עם היד על העטרה – הפיטמה שלך יוצאת החוצה ובולטת יותר, כנראה מדובר בפטמות שטוחות. אם לעומת זאת כשאת לוחצת על העטרה הפטמות נכנסות פנימה – מדובר בפטמות שקועות, או פטמות "פופיק".
חשוב לבצע את ההבחנה כדי לדעת איך לעזור לתינוק להתחבר לשד.
קודם כל רגע עצירת ביניים: חשוב לדעת שתינוקות יכולים להתחבר לכל סוג של פיטמה, כל עוד הם בריאים ואין להם קושי אינהרנטי, ולא פגשו סוגים אחרים של פטמות.
המטרה של הפיטמה היא להיות "נקודת עוגן" עבור התינוק שבה הוא יודע שצריך להתחבר, ואחרי שהוא מוצץ אותה מופעל רפלקס המציצה שלו. זה יכול לקרות גם אם הפיטמה שטוחה, בתנאי שהתינוק יונק אותה פנימה אל תוך הפה שלו.
במקרים של פטמות שטוחות או שקועות, זה קריטי לא להפגיש תינוק עם פטמות מלאכותיות בגלל ההבדל המאוד גדול בין פיטמת האם לבין פיטמת הבקבוק המאוד בולטת. תינוק שייחשף לבקבוק עשוי לא לפתוח פה, או לא להתחיל למצוץ כתגובה לפיטמה שטוחה ופחות בולטת.
במצב של פטמות שטוחות ושקועות, חשוב מאוד להניק בשעה הראשונה שאחרי לידה. רצוי לתת לתינוק לנסות להתחבר בעצמו לשד, על ידי שימוש בתנוחה "האינסטינקטיבית" (שבה את נשענת אחורה, כמעט בשכיבה, והתינוק מונח עליך בטן לבטן במקביל לגוף שלך). כמעט כל התינוקות מסוגלים להתחבר לגמרי בעצמם בתנאים המתאימים.
עכשיו, איך זיהוי הפיטמה יכול לעזור בחיבור?
בפיטמה שקועה, שבמגע נכנסת פנימה, עדיף לא לגעת בכלל בשד בזמן שהתינוק מתחבר.
בפיטמה שטוחה, שבמגע בולטת יותר החוצה, ייתכן שמגע מדויק שלנו יכול לעזור לתינוק ולהבליט עבורו את הפיטמה.
כדי להבליט את הפיטמה משתמשים בטכניקה שקוראים לה "כוס תה" (tea cup) ומבצעים אותה באמצעות האצבע והאגודל, כמו בתמונה. (למה קוראים לה ככה? תדמיינו את מלכת אנגליה מחזיקה כוס תה…)
מחזיקים את השד מהעטרה עצמה, ממש בבסיס הפיטמה עם האצבע והאגודל ובעצם "מבליטים" את הפיטמה. נותנים לתינוק להתחבר ומשאירים את האצבעות במקום עד שהוא מתחיל לינוק. בזמן החיבור הפה שלו נוגע באצבעות.
שימו לב שזה לא אותו דבר כמו תפיסת "סנדוויץ'" שבה משתמשים בד"כ כדי לקבע את השד כשהתינוק מתחבר (ובה מחזיקים את השד עם כל היד והאצבעות ולא רק עם קצות האצבעות).
אחרי תקופה של הנקה, סביר מאוד להניח שהפטמות יבלטו מעצמן יותר החוצה בגלל האלסטיות של העור.
ומה אם לא מצליחים לחבר תינוק לפיטמה שטוחה או שקועה? או שאחרי שנחשף לבקבוק הוא לא מסכים יותר להתחבר? אז קודם כל לא להילחץ. כדאי לסחוט או לשאוב חלב ולתת אותו לתינוק בדרך האכלה שלא כוללת פיטמה (כוס או כפית), ולהזמין מיד יועצת הנקה – אפשר עוד לבית החולים.
לקריאה נוספת ולהרחבה:
https://ibconline.ca/information-sheets/when-baby-does-not-yet-latch/
