הנקה כמוצץ

לתינוקות יש צרכים…

אימהות מקבלות הערות כל הזמן.

 

לכולם יש מה להגיד, ואחת ההערות הנפוצות לנשים ששולפות שד לעיתים קרובות היא "שלא תהפכי להיות המוצץ שלו"!

 

זו הערה משעשעת, והיא תמיד מצחיקה אותי.

 

זה נוגע קודם כל לשאלה – מה היה קודם? שד או מוצץ?

 

אז בואו נעשה את זה מסודר.

 

לתינוקות יש צרכים. בשנה הראשונה לחיים (לפחות) הרבה מהצרכים מקבלים מענה באמצעות מציצה.

 

מדובר כמובן על הזנה, שתייה, ביטחון, הרגעה, הירדמות, קירבה ועוד.

 

בטבע, אין דבר כזה מוצץ. הדבר הטבעי היחיד שאמור להיכנס לפה של התינוק הוא השד.

 

אם נשים באפריקה היו רואות תינוקות בעולם המערבי הן כנראה לא היו מבינות מה זה האביזר שנמצא בתוך הפה של התינוקות אצלנו… כי להן לא מפריע שהתינוקות שלהם יונקים כל היום (בממוצע כל 40-60 דקות). הן רגילות לזה, הן מצפות לזה וזה נראה להן נורמלי.

 

אבל מה לעשות שאנחנו לא באפריקה?

 

התרבות שלנו אחרת. אנחנו מושפעים הרבה יותר מזמנים, נדרשים להיפרד מהתינוקות בגיל מוקדם מאוד יחסית (בהרבה מקרים) ולפעמים התלות הגדולה בנו לא פשוטה עבורנו.

 

לכן, אם בטבע כל "פיפס" של התינוק אמור להיות נענה על ידי הנקה, בתרבות שלנו יש ציפייה שהתינוקות ינקו "לפי שעון", ובשאר הזמן יהיו בשקט/ישנו. ואם הם בכל זאת לא רגועים, אנחנו מרגיעות את עצמנו שהם "בטוח עוד לא רעבים".

אז הנה כמה עובדות רלוונטיות על הנקה:

 

1. חלב אם מתעכל מאוד מהר בגוף(תוך שעה-שעה וחצי). האמת היא שהוא אפילו לא מתעכל, אלא נספג בלי מאמץ. לכן, מאוד סביר שהתינוקות ירצו לינוק לפני שעברו 3 שעות.

 

2. יש שני דפוסים להנקה: מציצה תזונתית, ומציצה לא תזונתית.

 

לשניהם יש חלק משמעותי עבור התינוק ולא כדאי לוותר על אף אחד משניהם.

 

בדרך כלל בחלק הראשון של ההנקה התינוק עירני, יונק עם מעט הפסקות ובולע הרבה. בחלק הזה של ההנקה הוא מעביר את רוב הכמות שהוא צריך (מבחינת נפח) ולזה קוראים "מציצה תזונתית".

 

בחלק השני של ההנקה, כשהשד ריק יותר והזרימה חלשה יותר, התינוק בדרך כלל עובר למציצה חלשה יותר, עם הפסקות גדולות, ובליעות לעיתים רחוקות יותר. המציצה הזו מכונה מציצה "לא תזונתית".

 

(האם היא באמת לא תזונתית?)

 

עכשיו, צריך להבין שאמנם בדקות הראשונות יוצא יותר חלב מבחינת כמות, אבל החלב שיוצא כשהשד מרוקן יחסית, הוא אמנם בכמות קטנה אבל עשיר יותר בשומן.

 

מחקרים מראים שתינוקות שממשיכים לינוק גם אחרי החלק הראשון של ההנקה, מקבלים גישה חופשית לשד ומסיימים בעצמם ארוחות – עולים יותר במשקל.

 

האמת שאני רואה את זה בקליניקה שלי המון. לפעמים יש תינוקות שההבדל אם הם יעלו טוב במשקל או שלא תלוי בדיוק בהבדל הזה: האם הם מקבלים מהשד הנקות בזמנים קצובים, ובשאר הזמן צרכי המציצה שלהם נענים על ידי מוצץ – או שהם מקבלים גישה חופשית לשד.

 

כי בעלייה במשקל מה שקובע זה הסכום הכללי של הקלוריות שהתינוק מכניס לגוף ביממה. ואם נותנים לו הזדמנות לשלוק פה ושלוק שם, זה מאפשר עלייה אופטימלית במשקל והשלמת חוסרים.

 

אגב, מחקרים מראים שהמציצה של סיום ההנקה (זו שמכונה "לא תזונתית") מרגיעה תינוקות במצבים של גזים ומקלה על תהליך העיכול, כי היא שומרת על תנועתיות במעיים. כניסת החלב בזרם חלש לאורך זמן מקילה על תהליכי העיכול (בגלל שמדובר דווקא בחלב אם).

 

 

אז שלא תהפכי להיות המוצץ שלו..? דווקא יש לזה לא מעט יתרונות.

קבלי השראה להנקה שלך באופן קבוע. עם ידע פרקטי בגישה טבעית לאימהות שייתן לך את החיזוק בדרך שלך.

מיה איזקס

© 2017-2023 כל הזכויות שמורות.

תפריט נגישות