לרוב, מדובר בתופעה חולפת, והאמת היא שזו תופעה שיכולה להופיע לפעמים כבר מההתחלה, עוד הרבה לפני שלתינוק יש שיניים, ואז בעצם התינוק נושך עם החניכיים.

הסיבות לנשיכות הן רבות. לפעמים נשיכות יכולות להעיד על עודף חלב ו זרם חזק מאוד, שגורם לתינוק להשתנק ואז התגובה שלו בניסיון להאט את הזרם היא נשיכה של השד.

במקרה כזה כדאי לסחוט קצת חלב לפני ההנקה וכן להניק בהישענות אחורה. אם זה לא מועיל, כדאי לפנות ליועצת הנקה.

גם המצב ההפוך, שבו יש זרם חלש מידי, עלול להוביל לנשיכות בזמן הנקה לפעמים. כאן זה קורה כניסיון של התינוק להוציא עוד חלב.

במקרה כזה, נרצה לעזור לתינוק לקבל יותר חלב בזרם חזק יותר. נעשה זאת על ידי סחיטת השד בזמן ההנקה והחלפת צדדים תכופה. אם יש קושי בעלייה במשקל, או העדפת בקבוק – גם כאן רצוי לפנות ליועצת הנקה.

המקרה שממנו אימהות הכי חוששות, הוא נשיכות שקשורות ל בקיעת שיניים. לשיניים לוקח זמן לבקוע ולכן יכול להיות שבמשך חודשים ארוכים, תינוק יחוש אי נעימות או ירצה לחכך את החניכיים במשהו. במקרה הזה כדאי להציע נשכן, או ירק קר אם התינוק כבר אוכל מוצקים, או ארטיק מחלב שאוב, כחלופה לצורך החיכוך ולראות אם יש שיפור. באופן כללי, גם אם יצאו שיניים, זה לא אמור לפגוע בהנקה כי תנועת היניקה מתבצעת עם הלשון והחיך העליון.

מצב נוסף שיכול לגרום לנשיכות הוא חוסר ריכוז וקושי להירדם על השד. מצב זה מאפיין בעיקר תינוקות בגיל 4 חודשים ומעלה ויכול לבוא כחלק משלל התנהגויות שקשורות לתשומת לב מוגברת לסביבה ולגירויים חיצוניים.

במקרה כזה, מומלץ להניק במקומות חשוכים ונטולי גירויים, ולנסות לזהות מהו השלב בהנקה שבו מתחילות הנשיכות ואז לנתק את התינוק עוד לפני שהנשיכה קורית.