הנקה אחרי ניתוח קיסרי

מה חשוב לדעת ומה אפשר לעשות כדי להתכונן להנקה אחרי ניתוח קיסרי?

המאמר הזה רלוונטי כמובן למי שכבר יודעת שתלד בקיסרי, אבל ממליצה לכל מי שלפני לידה לקרוא כי תמיד יש סיכוי קטן לקיסרי חירום ואז חשוב לדעת מראש מה לעשות.

נתחיל מההתחלה.

ללידה יש השפעה על ההנקה. אמנם לסוגים שונים של לידות ואגינליות יש השפעה שונה על ההנקה, אבל חשוב להבין שבכל מקרה יש קשר ברור ומוכח מדעית בין לידה להנקה.

במקרה של ניתוח קיסרי, יש 5 נקודות שחשוב לשים לב אליהן (+הקדמה):

הקדמה – הניתוח עצמו:

מחקרים מראים שאחוזי ההצלחה בהנקה אחרי קיסרי מתוכנן גדולים בהרבה מאשר אחרי קיסרי חירום. כמובן שגם אחרי קיסרי חירום ניתן להניק, זה פשוט עשוי להיות קשה יותר.

אחד הגורמים הוא כמובן המצב של האמא – אם היא מתפקדת או לא.

גורם נוסף הוא סוג ההרדמה. בניתוח מתוכנן לרוב ההרדמה היא ספינלית, כלומר מקומית, ואז ההתאוששות קלה יותר וניתן להניק מיד אחרי לידה. בניתוח חירום עשויה להיות הרדמה כללית (אלא אם כן האישה לקחה אפידורל ואז הוא משמש כהרדמה) וזה מייצר מצב שבו לוקח זמן עד שהאמא מתעוררת ופוגשת את התינוק, גם זה עשוי להקשות על ההנקה.

נקודה נוספת היא מה היה המצב של התינוק לפני הניתוח: אם הניתוח תוכנן, סביר שהתינוק יהיה יציב ורגוע. אם הניתוח הוא חירום לרוב זה בא אחרי מצוקה עוברית ואז סביר שהתינוק לא יהיה יציב ויצטרכו לקחת אותו מיד אחרי הלידה לבדיקות.

  1. מיד אחרי הניתוח:

אחרי ניתוח קיסרי יכול להיות עיכוב בכניסת החלב הבוגר. במקום שהחלב הבוגר יגיע תוך 2-3 ימים, הוא יכול להגיע גם רק אחרי 3-5 ימים. זה עשוי ליצור פער קטן בימים 2-4, שבהם אולי לא יהיה מספיק חלב עבור התינוק.

 דרך משמעותית בהתמודדות עם כמויות החלב היא הנקה בשעה הראשונה. הוכח שיש קשר בין הנקה בשעה הראשונה אחרי הלידה לבין כמויות חלב גדולות יותר בעד 130% כעבור 6 שבועות מהלידה. בניתוח קיסרי זה קריטי, במיוחד בניתוח מתוכנן: אם אפשר, להניק מיד אחרי הלידה ואם אין אפשרות- לסחוט קולוסטרום משני הצדדים (אפשר לבקש עזרה מהצוות).

  1. הימים הראשונים:

כהמשך לנקודה הקודמת, כמויות החלב שיהיו בימים הבאים תלויות לגמרי בכמות הדרישה שהגוף יראה ביממות הראשונות. חשוב להבין שאפילו אם יש הפרדה, עייפות וכאב – הנקה היא תהליך רגיש לזמן. אם מיד אחרי הניתוח לא נהיה פנויות להראות לגוף שיש דרישה, זה יפגע בכמויות החלב ואחר כך נצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להגיע לכמויות מספיקות.

לכן, חשוב להיות ערות לפער בכמויות מראש, וגם אם יש צורך לתת תוספת (שלא מהחלב של האם) – לדעת שעדיין יש צורך להניק/לסחוט/לשאוב באופן יזום כל שעתיים-שלוש כדי שהגוף יבין שצריך לייצר חלב.

  1. הכנה מראש:

אם חשוב לך שהתינוק שלך יקבל רק חלב אם, והניתוח מתוכנן או שאת יודעת עליו מראש – קחי לך רגע לסחוט קולוסטרום לתוך כוס, עוד לפני הלידה. את הקולוסטרום תמלאי בתוך מזרק וככה גם אם תהיה הפרדה או מצוקה, התינוק יוכל לקבל את החלב שלך ולא יצטרך לקבל תוספת תמ"ל עד שתתאוששי. זה עשוי לקחת קצת זמן, כי קשה להוציא את החלב עוד בהריון, אבל זה שווה את זה.

  1. תנוחות:

חשוב להתכונן מראש לתנוחות הנקה שבהן התינוק לא מונח על הבטן של האם, כי בימים הראשונים מקום הניתוח כואב מאוד. בנוסף, משככי כאבים יכולים להיות מאוד מועילים ולא להסס להשתמש בהם: כאב פוגע ברפלקס שחרור החלב אז כדאי לנסות להוריד אותו עד כמה שניתן.

  1. זה לא מאוחר מדי:

לזכור שגם אם ההתחלה לא הייתה כמו שתכננו – תמיד אפשר לתקן. יכול להיות שהדרך תהיה מאתגרת ומאמצת, אבל כל עוד לא מתייאשים ועם תמיכה נכונה – אפשר להגיע למקום טוב יותר.

ואני כותבת כאן שוב משהו שכבר כתבתי בעבר, רק כי אני יודעת שזה יכול לעשות הבדל: לפעמים הנסיבות לא לטובתנו. זה לא אומר שחייבים לוותר על הכול. גם אם מאיזושהי סיבה לא הצלחנו להגיע להנקה מלאה, יש פתרונות ביניים.

הנקה חלקית, הנקה עם צינורית או שאיבה מלאה/ חלקית הן פתרונות טובים בהרבה מאשר ויתור מלא. גם בקבוק אחד של חלב אם ביום יכול לעשות הבדל עבור התינוק!

אהבת? כאן משתפים את הפוסט

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אחרונים בבלוג

הנקה בציבור

הנקה בציבור זה נושא שמעסיק לא מעט נשים בשלבים שונים בהנקה. האמת היא, שהנקה היא לא משהו שרואים אותו קורה מסביבנו. זה עצוב, כי זה

קרא עוד »

תרופות בהנקה

האם מותר לקחת תרופות בהנקה? חלב האם מיוצר מהדם ולכן לכל תרופה או טיפול רפואי יש פוטנציאל להשפיע על החלב ועל התינוק. כמובן שיש הבדלים

קרא עוד »