הנקה, ביוץ, הורמונים, וסת ופוריות – מושגים מפוצצים עם השפעה הדדית ביניהם.
לא תמיד הנושאים הנשיים האלה העסיקו אותי כל כך.
לפני הלידה הראשונה שלי לקחתי גלולות לתקופה מסוימת מאז החתונה.
הגלולות היו ההמלצה הפשוטה שקיבלתי מהרופא, וסמכתי עליהן.
במבט לאחור, הגלולות השפיעו עלי בצורה מאוד קיצונית. אבל אז עוד לא הבנתי את זה מספיק.
סבלתי מחצ'קונים, כאבי ראש, חוסר חשק מיני ויובש בנרתיק.
אבל מה שגרם לי להבין את כל הסימנים האלו בדיעבד, היה שאחרי כמה חודשים עם הגלולות, התחילו לי הכתמות מטורפות. יום יום במשך חודשיים, הכתמות קטנות אך בלתי נגמרות.
בתור שומרת מצוות זה הקשה עלי מאוד, גם כי בעלי היה בצבא באותה תקופה.
אחרי חודשיים של התרוצצות בין רופאים, החלפת גלולות, 2 גלולות ביום ועוד, ובמקביל להבנה שהשתרשה בי שהגלולות גורמות לכל הבלאגן (ולאט לאט הבנתי שההורמונים והגלולות עושים עוד תופעות…) – החלטתי להפסיק לקחת אותן.
שבועיים אחרי ההפסקה נקלטתי להריון של הבת הבכורה שלנו.
(היום אני יודעת כמה זה לא דבר מובן מאליו)
כשהיא נולדה, נכנסתי לעולם האימהות וכל העולם שלי השתנה והרגשתי שגיליתי את מהותי ואת יעודי.
בינתיים, מאז הלידה, הוסת שלי לא חזרה במשך 7 חודשים. אבל כל הזמן הזה התלבטתי מה לעשות.
מצד אחד, רציתי להניק אותה במשך 24 חודשים לפחות, ולא רציתי הריון באמצע. מצד שני, הרגשתי שאחרי שחוויתי את החוויה הניסית הזו של ההריון והלידה, זו תהיה יריקה בפרצוף של הבורא למנוע עכשיו הריון.
שם התחיל המסע שלי בלימוד התחום הזה… בפרט בשילוב עם הנקה.
אני חושבת שהעיסוק בפוריות הוא תמיד רלוונטי.