גמילה מחיתולים - הדרכת הורים אישית

בדרך כלל המענה שאחרים נותנים מטפל רק במישור אחד מתוך שניים.

1. המישור ההתנהגותי – איך ללמד את הילד שזה לא כדאי לפספס, ולעצור את זה.
2. רק להסתכל על הסיבה הרגשית שהביאה לזה, ולהאמין זה יסתדר מעצמו כשהשורש מטופל.

יש לי הרבה שנים של ניסיון בעבודה עם הורים סביב בעיות גמילה, וברור לי שצריך לשלב את שניהם.

קודם כל, אני מאמינה שבתור ההורים שמובילים את התהליך האחריות היא שלנו לעשות את זה בהצלחה.

האחריות היא לא של הילד. גם אם זה לא הולך חלק – אנחנו צריכים לקחת על עצמנו למצוא פתרונות ולקחת אחריות עד שהילד יוכל לקחת את האחריות. (וזה לא אומר להחזיר טיטול!)

מצד אחד, מאחורי כל קושי יש שורש. 

שורש שחייבים לזהות ולטפל בו. זה יכול להיות קושי בפרידה או בהסתגלות, בבהלה כללית וכו'. אי אפשר לעשות תהליך אמיתי מבלי לזהות את השורש, ולעבוד עליו. אני מציעה שלל כלים היקשרותיים, רגשיים, משחקיים וטיפוליים אחרים כדי לטפל בשורש.

מצד שני, ילד זקוק לכלים פרקטיים ולמישהו שיכוון אותו, ויעזור לו ללמוד מה מצופה ממנו.

אני אסביר עם דוגמה. 

אם ילד התרגל להירטב בלילה, ושזה בסדר גמור והוא לא אמור לקום מזה (כמו מה שהיה בזמן שהיה לו טיטול) – אין סיבה לצפות ש"ברגע אחד" המוח שלו יבין שכשהוא רטוב הוא צריך להתעורר וללכת לשירותים.

מה כן? צריך לעזור לו להבין שמצופה ממנו להתעורר מהשינה אם הוא מרגיש שהוא צריך לשירותים, וגם אם הוא כבר רטוב.

כאן אני מביאה כלים פרקטיים שעובדים, שמטרתם ללמד את המוח להכיר את הדפוסים החדשים שמצופים ממנו.