האמת היא, שהנקה היא לא משהו שרואים אותו קורה מסביבנו. זה עצוב, כי זה אמור להיות טבעי, אבל הצליחו לגרום לנו להניק בסתר. על ההשלכות של זה כבר דיברתי לא פעם, ובין היתר זה שאנחנו לא חשופים מספיק להנקה בהתבגרות שלנו, זה אחד הגורמים לחוסר הידע וקשיים בהנקה

המסרים האלה מחלחלים עמוק. לפני כמה ימים הייתי אצל יולדת. על הדלת היה תלוי שלט שהבנות הגדולות שלה הכינו: "ברוכה הבאה אמא". ליד השלט – ציור של בקבוק.

בלי לשים לב, זה נראה יותר פוליטיקלי קורקט לצייר בקבוק – כי זה מרגיש נייטרלי. זה קצת אבסורד, שמצד אחד החברה שלנו מאפשרת לנשים להתלבש אי שהן רוצות ולחשוף הרבה מאוד מגופן, אבל לחלק מהאנשים זה נראה לא טבעי שאישה מניקה בציבור. המגמות האלה הן כמובן תלויות תרבות, והן הולכות ומשתפרות. אם בעבר נשים חששו להניק בציבור אפילו עם כיסוי, היום הגיוני הרבה יותר לראות נשים מיניקות גם במקומות ציבוריים, אבל לרוב עם כיסוי.

אני פחות רוצה להיכנס לשאלה של האם להתכסות, כי זה עניין ממש אישי בעיני ומחובר להרבה מאוד אמונות, דעות ורגשות. אבל אני כן רוצה להציע כן נקודת מבט גדולה יותר:

"היה השינוי אותו אתה רוצה לראות"

אם כל אחת מאיתנו פשוט תניק בתגובה לצורך של התינוק שלה לינוק (עם כיסוי או בלי), ולא תלך להתחבא בחדר נסתר, לאט לאט יהיה טבעי יותר לאנשים לראות נשים מיניקות, ומי שירוויח מזה יהיו הילדים שלנו- שבשבילם הנקה תהיה הנורמה להזנת תינוקות.

כלומר- אני מציעה להסתכל על זה גם כעל משהו עקרוני: אני מניקה, ואני לא מתביישת בזה. אני לא צריכה להתבייש, להיפך!

אני מעניקה לתינוק שלי את הדבר הטוב ביותר, ובזה שאני מניקה בציבור אני גם משפיעה על התרבות!

מתי זה בכלל רלוונטי לחיים שלי?

לפני שאנחנו מדברות על איך תכלס מניקים בציבור ואילו אפשרויות עומדות בפנינו מבחינה פרקטית, אני רוצה לדבר על מתי זה בכלל רלוונטי.

נקודה אחת שכדאי לקחת בחשבון היא שבשבועות הראשונים, אצל רוב הנשים, ההנקה עדיין בעיצומו של תהליך למידה: גם מהצד שלנו וגם מהצד של התינוק.

מה זה אומר בפועל? זה אומר שלרוב, יש עדיין התעסקות סביב ההנקה. החיבור לא תמיד הולך חלק. לפעמים התינוק צריך עדיין עזרה בהזרמת חלב וביניקה פעילה, החלפות צדדים תכופות, גרעפסים באמצע הנקה ועוד.

(שלא לדבר כמובן על מקרים מורכבים יותר של הנקה עם פיטמת סיליקון, צינוריות וצורך בתוספות).

בתקופה הזו, מצטרף עוד שיקול להנקה בציבור: המורכבות והסרבול של הסיטואציה.

כמו שכתבתי בעבר, ההנקה מתבססת לרוב אחרי 4-6 שבועות.

לכן, חשוב להחזיק את זה בראש ולזכור את זה.

זה לגיטימי לגמרי שבהתחלה נוח לנו להניק רק בבית, או רק בתנוחה מסוימת או עם כרית מסוימת. זה עשוי להיראות מגביל, אבל כמעט בכל המקרים זה עובר עם הזמן ולכן לדעתי, כדאי להיות סלחניות עם עצמנו ולזכור שמדובר רק בתקופה קצרה.

בתקופה הזו, כשדברים עדיין לא זורמים לגמרי, אני תמיד מציעה לנשים להתרכז ב-100% בהנקה. ככל שניתן יותר ריכוז ופוקוס להנקה בשבועות הראשונים – ככה נגיע מהר יותר לשלב שבו הדברים זורמים (כן, בסוף תניקי גם בשכיבה מתוך שינה, ובתנוחות שמעולם לא חשבת עליהן, בכל מקום).

בינתיים, נסי להמעיט ביציאות שלא לצורך. וכשאת כן יוצאת – נסי להתאים את זמני הארוחות ולהניק רגע לפני יציאה, או לפחות לדאוג למקום שבו תרגישי בנוח לזמן ההנקה.

ברור שלפעמים יש הכרח לצאת גם בשבועות הראשונים, אז עכשיו נדבר על החלק הפרקטי של: תכל'ס, איך עושות את זה?

אז הגיע הזמן לצאת עם התינוק מהבית.

עד כמה שאפשר, כדאי לנסות לתכנן את היציאות מהבית ככה שתהיה הנקה לפני יציאה מהבית. בצורה כזו, אפשר "לקנות לעצמנו זמן". חשוב גם לוודא שבמסלול שלנו יש מקומות שאפשר לשבת בהם, גם אם הם לא אידיאלים להנקה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי התינוק ירצה לאכול דווקא היום.

מבחינת התארגנות: ממליצה לדאוג לתיק קומפקטי, שמכיל בתוכו עזרים לשעת חירום. חיתול בד או סינר הנקה, במידה וחשוב לך להניק עם כיסוי, חולצה להחלפה לעצמך (כן, מה לעשות שפליטות ונזילות חלב מופיעות תמיד ברגעים הכי לא מתאימים), בקבוק מים וכל דבר שאת נעזרת בו בהנקה בבית.

לפני יציאה מהבית, אני ממליצה לחשוב על ביגוד מתאים ונוח להנקה. חולצות סגורות או מבדים מתקמטים ולבנים כנראה כבר לא יהיו בחירה טובה ויקשו על הנקה מחוץ לבית. בחירה מעולה יכולה להיות חולצה עם כפתורים, חולצה ומתחתיה גופיית ספגטי כך שאפשר להרים את החולצה והבטן עדיין נשארת מכוסה או בגדים שמותאמים במיוחד להנקה.

אני מניחה שבטח עובר לך בראש, שמיותר לרכוש בגדים מיוחדים להנקה. האמת שגם אני חשבתי ככה בלידה הראשונה, אבל מרגע שגיליתי את הבגדים שעוצבו במיוחד להנקה, לבשתי אותם במשך חודשים כי זה היה לי פשוט נוח. היתרון בבגדים כאלה הוא שבדרך כלל יש גם חורים נסתרים שמתאימים להנקה, אבל גם בד שמכסה עליהם מלמעלה ובזמן ההנקה- אפשר להשתמש בו כדי לכסות מעט את התינוק שיונק. בגדול, זה חוסך שימוש בסינר הנקה ובכיסויים (שתינוקות לא תמיד אוהבים), ויותר מהכול – מאפשרים הנקה במנשא.

מנשא הוא באופן כללי המלצה מעולה ליציאות עם התינוק, אבל על זה ארחיב בפעם אחרת.

להתארגן מראש עם חזייה שנוח להניק איתה, ובגדים – זה כבר חצי מהכאב ראש.

הקושי העיקרי בהנקה עם סינר הנקה וכיסויים הוא שיש תינוקות שלא מסכימים לינוק ככה ולכן אם הם לא התרגלו לנוק ככה מההתחלה, יהיה קשה לעשות את זה באופן חד פעמי. בנוסף, בשבועות הראשונים לפעמים יהיה מסורבל עבורנו להניק ככה כי החיבור לא תמיד זורם.

פתרון מעולה הוא פשוט למצוא פינה שקטה ולשבת עם הגב לשאר האנשים. לא חייבים למצוא חדר הנקה או מקום סודי, מספיק פינה יחסית שקטה. אל תדאגו, אנשים יניחו לכן לנפשכן ולרוב לא יתקהלו או יבואו לבדוק מה קורה איתכן.

כמובן שאם אתן מרגישות בנוח להניק בלי כיסוי, יש לכן את כל הלגיטימציה לעשות את זה. תזכרו שזה האוכל של התינוק שלכן. אין כאן משהו להתבייש בו!